דו”ח איבגי סוויסה

הופץ בישראל 1998, ערוץ 1

משה איבגי ומאיר סוויסה יוצאים למסע משותף בארץ ישראל בשליחות רשות השידור. במסגרת המסע הם נשלחים לתעד תופעות מעניינות ומקוריות בכל רחבי הארץ. הם מתעדים ומפיקים דו”ח ביקורת טלוויזיוני, המיועד לשידור בתוכניתם “דו”ח איבגי סוויסה” שתשודר בערוץ 1.

על מה באמת הסדרה?

איבגי וסוויסה עושים סדרת טלוויזיה דוקו-דרמטית, על זה שהם עושים סדרת טלוויזיה. לופ. הלופ הזה הוא הגרעין הקומי של עלילת הסדרה, והיא תעסוק בו לא פחות משהיא תעסוק בתכנים הדוקומנטריים.

הפורמט – דוקו-דרמה מוקומנטרית

דוקו-דרמה מתעדת מציאות, ויוצרת פיקציה שלה, ומניחה אותם בכפיפה אחת. גבולות האמת והדמיון אפורים ומטושטשים ולעיתים קרובות לא ניתן לזהות מה הוא מה. הגרעין הדוקומנטרי הקשה מעניק אליבי לזה המומצא, ומניח לצופים יצירה שלמה והומוגנית שרק מחציתה אמת.

מה דוקומנטרי בסדרה?

הסדרה תציג את פניה הנעלמות של ישראל הנשכחת. זו שאינה מתארחת בסלון של משפחת שילון, וודאי שהיא איננה מקפצת על במותיה המזיעות של “קיץ על החוף”. ארץ ישראל השניה, השלישית, ואפילו הראשונה. ארץ ישראל הישנה והטובה, שעוד יש לה הרבה מה לומר לנו ולעצמה.

מה דרמטי בסדרה?

סוויסה ואיבגי הם שחקנים וקומיקאים, מארחים ומתארחים, מראיינים ומבקרים. לבד מתיעוד דוקומנטרי של התופעות הישראליות, תכלול העלילה גם רובד דרמטי מתוסרט. הם יפגשו בדמויות פיקטיביות, שיגולמו בידי שחקנים. ויקרו להם אירועים פיקטיביים שיהיו כביכול חלק טבעי מההתרחשות הדוקומנטרית.

מה מתרחש מאחורי הקלעים?

מה מתרחש מאחורי הקלעים של הפקה טלוויזיונית שכזו? לבד מחשיפת תופעות ישראליות מרתקות, “מבקרי המדינה” תגלה לצופיה את כל מה שהם רצו לדעת על איך באמת עושים תוכנית טלוויזיה. עלילת המשנה הקבועה בכל פרק תעסוק בהפקה עצמה. גיבוריה יהיו איבגי וסוויסה וצוות ההפקה כולו. החלק הארי של עלילות אנשי הצוות יהיה מתוסרט עד המילה האחרונה. חלקו האחר, יתבסס על תיעוד אמיתי, של המתרחש מאחורי הקלעים של ההפקה. כיצד ידע הצופה מה הוא מה? הוא לא ידע, והוא גם לא רוצה לדעת.

הבנתם? קודם כל זו סדרת מסע דוקומנטרית – שתעסוק בתיעוד תופעות מן המציאות בארץ ישראל. זה פשוט. חלק מן הדמויות וההתרחשויות הדוקומנטריות תהיינה בדויות – זו דרמה מומצאת ומתוסרטת, שתעמיק את העיסוק שלנו במציאות. במסגרת הסדרה נראה גם מה קורה לצוות, בהפקה דוקומנטרית כזו – גם זו דרמה שיהגו התסריטאים כיד הדמיון הטובה עליהם. בנוסף נראה גם מה באמת מתרחש מאחורי הקלעים של הפקת הסדרה בפועל – זו המציאות של עשיית הדרמה והדוקומנטרי.

איך זה מתחיל?

בפתח כל פרק יקבלו איבגי וסוויסה משימה שעליהם למלא בפרק זה. הם עשויים לחלוק על העורך מ”הכללית”, אבל הוא הבוס. בסופו של דבר הם יצאו אל הדרך. בהחלט יכול להיות שהם יקלעו בדרכם לנושא אחר לחלוטין. בכל זאת איבגי וסוויסה הם לא יס-מנים. עכשיו כשאנחנו בדרך או בשטח, הכל יכול להיות.

סוויסה ואיבגי והאופי המוקומנטרי

איבגי וסוויסה אינם ירון לונדון וחיים יבין. את יתרונם כשחקנים רציניים ומנוסים ננצל בחלק הדרמטי של כל פרק, זה מובן מאליו. את חסרונם כעיתונאים דוקומנטריים נהפוך ליתרון בכך, שהשיח הדוקומנטרי בסדרה הזו יהיה אחר. יותר אינטימי ויותר אישי, ולגמרי לא אובייקטיבי. הם לא יביאו את “תקומה” בחזרה אל המרקע, וגם לא את “הרזה עם השוני”. כשהם ישוחחו באופן מקרי או לא עם יצרני גרעינים שחורים בעפולה, זה יהיה רק כמו שאיבגי וסוויסה יכולים לשוחח אתם. זה סוויסה, עם חזותו האינטליגנטית, ועם השקט הפנימי המסוגנן שלו. וזה איבגי, עם חכמת הרחוב שלו, ועם האנרגיה והחן המקסימים. זו חיה דוקומנטרית אחרת, אנחנו רק צריכים לדאוג שהיא תהייה כשרה, ושיהיה מזין וטעים לאכול אותה.

הגיבורים הראשיים

הם לא מוכרחים להסכים זה עם זה, והם לא חייבים להיות כל הזמן יחד. הם יכולים לנהל ביניהם דיאלוגים או קונפליקטים שיובילו או יסבכו את העלילה. הם יכולים להציג גישות שונות לכל נושא שעולה בפרק או על הדעת. הגדרת ההבדלים ביניהם היא חשובה ומכרעת – סוויסה – הוא דג קר עם לב זהב. הוא זהיר וספקן, ומטיב לבדוק כל דבר לעומק, לפני שיעשה צעד קדימה. הוא יפעיל קודם את השכל, ורק אחר-כך את הלב או את מיצי הקיבה. הוא לא יאבד את עשתונותיו, ולא יתרגז כמעט אף פעם, גם לא רגע לפני שתיפול פה פצצת אטום. הוא שנון ומבריק, ויש לו הומור בריטי דק וציני. הוא אלגנטי ואינטליגנטי, והוא משוטט סביב בארץ הזאת, כמו אנתרופולוג צרפתי שרמנטי בשבט אפריקאי ההולך ונכחד. איבגי – הוא פצצת נויטרון מהלכת על שתיים. חריף לשון ומוח, וקצר פתיל ורוח. הוא שונא טיפשים, שמבין מהר מדי. הוא אומר הכל בפנים, בוטה וצח וללא כל חשש. אין לו אלוהים, למרות שהוא למד בישיבה. הוא בטוח בעצמו עד פחד, ויש לו אומץ חסר גבולות. לפעמים צריך לרסן אותו, ולפעמים כדאי שלא. הוא אימפולסיבי וחסר סבלנות, והוא משוטט בארץ הזאת כמו נביא זעם בשליחות קטלנית, שרואה את הסוף הקרב, והוא על סף אובדן האמונה במאמיניו.

ההבדלים בין הגיבורים

ההבדלים באופיים ובגישותיהם לנושאים הדוקומנטריים ולהתרחשויות העלילתיות יצרו את הקונפליקטים ההכרחיים לעיתים ביניהם, לצורך הפיתוח הדרמטי – סוויסה זהיר ופחדן, איבגי אמיץ וחסר פחד, סוויסה היפוכונדר ואיסטניס, איבגי מוכן לנסות הכל, סוויסה ציני ומאמין בעיקר בעצמו, איבגי הוא נאיבי, חדור אמונה, ובעל חוש צדק מוגזם. סוויסה מעדיף לנוח, איבגי מעדיף לרוץ קדימה. סוויסה מעדיף ליהנות מכל רגע, איבגי פוחד שהחיים יחמיצו אותו.

היחסים בין הגיבורים

כמו בכל מוסד נישואין או טרגדיה, ביחסים בין בני זוג יש יתרונות וחסרונות. יש אהבה גדולה, שהיא בעצם סוג של תלות, ותיעוב הדדי, שלעולם לא יוביל לפירוד. כמו “בדלתיים סגורות” של סרטר לגיבורים יש מספיק סיבות טובות כדי לברוח, אבל תמיד יש להם גם מספיק סיבות טובות כדי להישאר. סוג של גיהינום. תבנית של מערכת יחסים שימושית מאוד לצרכינו העלילתיים. סוויסה ואיבגי אינם נאבקים זה בזה כל הזמן, לא על זמן מסך, ולא על צדקתם. אלה מתנהלים יחד בתוך הסדרה, לקראת מטרה משותפת, איש איש בדרכו המיוחדת, כמו זוג כפוי שלמד לאהוב את הכפייה. המתח הזה ביחסים הוא נפלא ויעיל המיוחד, לצורך ההתנהלות העלילתית. סיינפלד וג’ורג’ מתעבים זה את אופיו של זה, זה לא אומר שהם לא יישארו חברים בדם לנצח. כי גם בתוך התיעוב הזה יש אהבה ותלות הדדית שאין ממנה מנוס.

גיבורי המשנה

בסדרה ישתתפו שלושה גיבורי משנה קבועים – המפיקה, הנהג ו”הבוס”: סנאית – היא חוט הקשר למשימות שמוטלות על צמד מבקרי המדינה. היא לחוצה תמידית, ויש לה תמיד מה לעשות. היא אשת קריירה חופשייה ועצמאית. היא “צפונית” והיא יודעת ואוהבת את זה. היא בת שלושים יפה ומושכת, והיא מחפשת קשר אמיתי כבר זמן רב. מיעוט הגברים ה”שווים” בעיר הגדולה מאכזב אותה פעם אחר פעם. היא פתוחה והיא דואגת לשתף את גיבורי הסדרה בכל מה שמעסיק אותה ואת לבבה. דוד – הוא נהג הוואן. הוא אדם פשוט וחכם, שיודע תמיד לפני כולם מה היה וגם מה יהיה. הוא מטיב להבין את “העם”, והוא גם לא חוסך ממנו את שבט לשונו. הוא מדבר במשלים ובמטפורות, והוא מספר סיפורים בחסד. אולם לא קל להוציא ממנו מילה, הוא פשוט איננו נהג המונית הטיפוסי שאינו סותם את הפה. “הבוס” – הוא נראה כמו הכלאה בלתי אפשרית בין נסים קיוויתי לשמעון טסלר. הוא מבוגר מאוד, אבל עדיין בכושר. הוא סמכותי ועדין. טיפוס נוסטלגי ורגיש. הוא נצר לדור הנפילים הנכחד של הטלוויזיה הכללית. דמותו חרוטה היטב בזיכרון הציבורי לטוב ולע. הוא הבוס האמיתי של הסדרה, והכוח המניע שלה מאחורי הקלעים. מטרתו, להשיב את ערוץ 1 לימיו הגדולים, וכל האמצעים כמעט כשרים למטרה. בפתח כל פרק, הוא יהיה זה שישגר את הצמד למשימותיהם המורכבות. הוא אולי קצת קשיש, אבל הוא יודע מה זה טלוויזיה, וכיצד ניתן באמצעותה להפעים את הצופים. גיבורי משנה משניים נוספים יהיו שאר אנשי הצוות המשתתפים בהפקה, שיוכנסו לפני המצלמה לפי צורכי העלילה.

גיבורים אורחים

מדי פעם ולפי הצורך, ישתתפו בסדרה שחקנים אורחים. מרואיינים ואזרחים פיקטיביים, ושחקנים דרמטיים שיעצבו דמויות הקשורות לעלילה. כמובן שגם איבגי וסוויסה יוכלו להפגין את כישוריהם כשחקנים רבגוניים. הם עצמם יתחפשו ויתראיינו כדמויות אחרות, וישחקו בתפקידים נוספים, וימתחו עוד מעט קט את הגבולות בין המציאות לדמיון.

הניידת

את מסעם בארץ יעשו סוויסה ואיבגי בתוך מעין אולפן נייד, שהוכשר במיוחד לשם כך. ואן גדול, המאורגן כסלון טלוויזיוני טיפוסי, עם מושבים לאורך קירותיו, שיאפשרו אירוח ונוחיות מרבית לנוסעים המזדמנים ולצוות הצילום העוסק בתיעודם.

השיטה

2 צוותי צילום בוידיאו יתעדו במקביל את הסיטואציות השונות עפ”י תסריט. לעיתים יתעד כל צוות סיטואציה שונה, ולעיתים יתעדו הצוותים את אותה סיטואציה, כשלכל מצלמה תפקיד שונה בכיסוי האירוע. בכל יום צילום עלינו להפיק למעלה מ- 20 דקות זמן תוכנית נטו, משימה לא קלה, וזמן ההתארגנות בכל סט דוקומנטרי או דרמטי, הנו קצוב ומוגבל ביותר. ההתנהלות ממקום למקום תהיה באמצעות כלי רכב, כשציוד הצילום בכוננות של דקות ספורות לסט הבא.