…בעולם האמנות הפלסטית האמן/ית היוצר/ת נמצא/ת בתחתית שרשרת המזון: כדי להציג את עבודותיו הוא נאלץ בדרך-כלל לשלם, מפני שרוב הכסף הציבורי אינו מגיע אל היוצרים מכל תחומי האומנות והתרבות. רוב הכסף מקיים בכבוד את הביורוקרטיה של התרבות ומתפזר בין מנהלי המחלקות, עיריות, מתווכים, אוצרים, הוצאות לאור (שלמשל זוכות בתמיכה ציבורית להוצאת ספרי שירה, אבל נחשו מה מקבלים המשוררים בתמורה…?) ובקיצור, שיטת השקשוקה של התרבות…
והסיפור שלנו: לאחר שנמכרה בהצלחה המהדורה הראשונה של ספרו, התברר לסופר כי תנאי השוק אינם מאפשרים את המשך הפצתו. כמחאה הפקיד את מאות הספרים שנותרו בידי אמנים, כחומר ליצירה חדשה. כעת, יוצאים חיים אידיסיס ורעייתו דליה, שאצרה את התערוכה, להשיב את היצירות ליוצריהן ומגלים אמת מטרידה אודות הצד העסקי של האומנויות.
הסרט המוצע כאן יעקוב אחר המסע השני של חיים ודליה: המסע להשבת העבודות לאמנים. חיים ודליה ייסעו בחזרה לסדנאות האמנים, מאמן לאמנית, כדי להשיב לכל אחד מהם את היצירות שהכינו לתערוכה.
אל תוך המסע הזה ישולבו קטעים מצילומי וידאו שתועדו במצלמתה של דליה במסע הראשון, אז עברו חיים ודליה מסטודיו לסטודיו, מאמן לאמן, עם תא מטען מלא ספרים, בתחושת שליחות ואמונה שהמסע הזה עצמו הוא מעשה האמנות. כך תיאר אותו חיים בקטלוג התערוכה: “ההגעה לפתח הסטודיו – פעם בלול ישן של קיבוץ, ופעם בקומה שנייה של בניין במרכז תעשיה עירוני. פעם על ראש גבעה נישאת בכפר נידח, ופעם במחסן עלוב בדרום העיר. לכל אמן יש דרך אחרת לקבל פנים – לפעמים הוא יוצא אליך, לפעמים הוא מחכה שאתה תיכנס, לעיתים לחיצת היד, לעיתים חיבוק, בדרך-כלל מבוכה. החיוך, הקפה השחור תמיד, הצגת הספר, השיחה עליו, על ספרות בכלל, על אמנות, על טכניקות עבודה ופילוסופיות קיום, על תרבות, על התערוכה, ההסכמה של האמן להשתתף: לפעמים בהתלהבות ולפעמים בקור רוח, וההשערה שלו לכמה כרכי ספר יזדקק ליצירתו – היציאה חזרה לאוטו, פתיחת תא המטען, הפרידה מהכרכים שהושארו אצל האמן… תהליך ריטואלי דתי כמעט, שחזרו עליו שוב ושוב עם כל אמן ואמנית, וכל פעם הוא היה מרתק כקודמו, כי כל אמן הוא עולם שונה כל-כך מחברו, שזה הדבר היחיד שמשותף לכולם”. הרבה שעות צלמו חיים ודליה במסע הראשון, האופטימי, היצירתי – כך שבמסגרת הסיפור של החזרת העבודות יסופר בעצם הסיפור כולו הסיפור כולו “לאחור”.
אל תוך המסע להחזרת העבודות לאמנים ישולבו ראיונות קודמים עם האמנים, וראיונות עכשוויים עם אנשי ממסד, מחאה, ואמנים ידועים שיביעו את דעתם על מצב האמנות בארץ, הקשר בין האמנויות השונות, על התנהלות הממסד, על מצב האמן, והסיכוי להפוך את הפירמידה האמנותית כך שרוב הכסף הציבורי יגיע לבסיסה – לאמנים, ולא יכלכל בעקר את מוסדות הממסד ועסקניו.
אל תוך המסע הזה ישולב חשבונות הנפש – של יוזמי התערוכה שנושאים תחושת כישלון, ושל האמנים שיצרו למען המאבק, השקיעו זמן ולפעמים ממון, תלו בו תקוות, ויש להם מה לומר בקשר להקשר…
במסע להחזרת העבודות ייסגרו מעגלים שנפתחו במסע הראשון, ותיחשף האמת המטרידה אודות השפעתם של כוחות השוק על אמנים ואומנות, ואולי גם תיענה השאלה: למה נכשלה המחאה.
למסע הזה יוצאים דליה וחיים פחות תמימים, יותר ציניים, כמו גם הצופים שיצפו בסרט, ועם תמונה רחבה יותר של הכוחות שהשתלטו על השוק שהוא ביתם, וכל השאר בהצהרת הכוונות. במסע הזה הם מתכוונים לפגוש את האמנים, וגם את הצד המנצל מדעת או שלא מדעת את אומנותם.